לצחוק כשעצוב, לבכות כששמח

הבעת רגשות היא חלק חשוב בתקשורת האנושית. איך נדע שאדם שמח? מופתע? עצוב? כועס? רק ההבעה של התחושות האלו יכולה להסביר לנו מה מרגיש מי שעומד מולנו, ולקבוע את התגובה שלנו.

שתיים מההבעות הברורות והשכיחות ביותר של רגשות אנושיים הן בכי – במצב של עצב גדול, וצחוק במצב של שמחה גדולה או פשוט, כשמשהו מאוד מצחיק. עכשיו תנסו לחשוב מה קורה כאשר השליטה שלנו על בכי וצחוק נעלמת ואנחנו צוחקים או בוכים בסיטואציות חברתיות בלי יכולת לשלוט על הבעת הרגשות, ובמקומות הלא נכונים.

הסיבה למצב הזה, שבו אין שליטה על בכי או צחוק, יכולה להיות תסמונת פסאודובולבר או בשמה המוכר יותר PBA, והיא תוצאה של מחלות נוירולוגיות, או פגיעה מוחית, כמו אחרי שבץ מוחי או פגיעת ראש. 10% מהסובלים מפגיעות או מחלות נוירולוגיות, יסבלו מ PBA.  

PBA פוגעת ביכולת התקשורת של המטופלים ומשפיעה על חיי החברה והמשפחה והתעסוקה. מצד אחד, אנשים אינם מבינים את התגובות המוזרות שקורות באופן ספונטני וללא שליטה ומתרחקים מהאדם הלוקה בהן, ומהצד השני, המבוכה והחשש מההתפרצויות גורמת למטופל להמנע מסיטואציות חברתיות, להסתגר ולהתבודד. אין ספק שמצב כזה משפיע באופן דרמטי על איכות החיים, של המטופל.

הסיבה לתסמונת אינה ברורה עד הסוף, וההשערה היא שמדובר בפגיעה בקשר בין המוחון לאזורים אחרים במח, שגרם לניתוק בין הצחוק או הבכי לבין הרגשות והתחושות האמיתיים של המטופל.

כיום ישנו טיפול תרופתי שיכול לעזור להפחית את ההתפרצויות של התסמונת. אם אתם סובלים מהתסמונת, דברו עם הרופא המטפל, ובידקו אפשרות לקבל טיפול.

כדי לבדוק האם יש יתכן שאתם סובלים מ PBA, הכנסו לשאלון בדיקה

  • המידע מוגש כשירות לציבור בחסות חברת מדיסון
דילוג לתוכן