ישנו מגוון של תחומים שיקומיים שיכולים לסייע לאחר שבץ מוחי (סוגי מקצועות השיקום):
- שיקום הפרעות בתקשורת
- ריפוי בעיסוק
- פיזיותרפיה
- הידרותרפיה
- תמיכה רגשית וטיפול פסיכותרפי
- שיקום מיני וטיפול זוגי
- אבחון וטיפול נוירופסיכולוגי
שיקום הפרעות בתקשורת (ריפוי בדיבור)
מטרות הטיפול לשיקום הפרעות בתקשורת
- אבחון הליקוי
- שיקום היכולות המוטוריות של אברי הדיבור שנפגעו
- טיפול בבעיות בליעה
- טיפול בקשיים בהשמעת קול
- שיקום שפתי ותקשורתי לאנשים הסובלים מאפזיה (פגיעה ביכולת הדיבור) ולימוד כיצד להשתמש בצורה יעילה ביכולות שפתיות קיימות
- הדרכת המשפחה לסיוע בתקשורת עם האדם שעבר שבץ. ההדרכה מתמקדת בלימוד התנאים והאמצעים דרכם יוכלו לדבר עם בן משפחתם החולה ולהבין אותו.
זכאות ל ריפוי בדיבור
על פי סל הבריאות זכאי אדם לאחר שבץ מוחי לסך הטיפולים המפורט:
במצב האקוטי/ החד: סל בריאות קבע לכאורה מכסה של 20 טיפולים. בפועל, כל קופות החולים מספקות במצב חריף אחרי האירוע ועד לשנתיים לאחר האירוע, טיפולים אלו ללא הגבלה כמותית בהתאם לצורך הרפואי, ובתנאי שניתנה המלצה כתובה של קלינאי/ת תקשורת להמשך הטיפולים מעבר למכסה.
במצב הכרוני: סל הבריאות מציע 12 טיפולים משולבים בשנה הכוללים שילוב של פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ותקשורת קלינית, בהתאמה אישית.
שאלות לקלינאי/ת התקשורת
- מהי האבחנה המדויקת למצב?
- איזה סוגי טיפול ומעקב נדרשים?
- איך אפשר לסייע לתקשורת?
לפרטים נוספים אודות שיקום תקשורתי/חברתי למתמודדים עם אפזיה במרכזי שיקום ייעודיים בתל-אביב ובירושלים, קראו באתר ‘מראש ומעבר’ כאן.
ריפוי בעיסוק
מטרות הטיפול בריפוי בעיסוק
- אבחון הליקוי התפקודי
- שיפור מוטוריקה עדינה וקואורדינציה
- עידוד תנועות נכונות ודיכוי תבניות לא נכונות
- השגת עצמאות מקסימלית בחיי היומיום
- הגברת מודעות לצד הפגוע (Neglect) ועידוד השימוש בו
- הדרכת המטופל והמטפלים במנחי גוף נכונים בשכיבה, קימה וישיבה
- הדרכה לתפיסת יד (handling) נכונה
- הדרכה להפעלה מוטורית לשיפור טווחי תנועה וכוח
- פעילות בתהליכי חשיבה, זיכרון וריכוז בתחומים שנפגעו (טיפול קוגניטיבי)
- התנסות בתפקוד בהתאם לשלב המחלה
- התאמת אביזרי עזר לשיפור והקלה תפקודי היומיום, שינויי דיור
זכאות לריפוי בעיסוק
במצב אקוטי וחד
סל הבריאות קובע תקרה של 25 טיפולים בשנה הנפרסים למשך חודשיים. בפועל אם המטופל במצב חריף/אקוטי אחרי האירוע (אך גם אם לא), הקופות מספקות טיפולי ריפוי בעיסוק בהתאם לצורך הרפואי וללא הגבלה כמותית.
* הטיפול יכול להינתן כטיפול פרטני או קבוצתי עפ”י שיקול דעת מקצועי. סך הטיפולים נספרים יחד
כחלק מהמכסה הניתנת בסל.
במצב כרוני
סל הבריאות מציע 12 טיפולים משולבים בשנה הכוללים עירוב של פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ותקשורת קלינית, בהתאמה אישית.
שאלות למרפא/ה בעיסוק
- איך משתמשים באביזרי עזר?
- האם יש תרגולים מומלצים לתרגול בבית?
- איזה התאמות לבית נדרשות? מי זכאי? איך רוכשים ציוד? מתי? לקריאה נוספת קראו בעמוד היערכות הבית בפרק שיקום.
- מהן ההמלצות לגבי נהיגה? לקריאה נוספת קראו בעמוד נהיגה לאחר שבץ מוחי בפרק שיקום, ובעמוד ניידות ונהיגה בפרק זכויות.
- לשים לב שכל ההנחיות וההמלצות רשומות באופן ברור במכתב השחרור.
פיזיותרפיה
מטרות הטיפול הפזיותרפי
- לאבחן את הליקוי התפקודי
- להחזיר את המטופלים לתפקוד גופני עצמאי ככל האפשר
- להשיג שיפור בתנועתיות, בשיווי המשקל ובקואורדינציה
- להשיג עצמאות במעברים ובניידות
- להפחית כאבים ולשפר את כושר הסבולת
שיטות הטיפול בפיזיותרפיה רבות מגוונות ומותאמות למצב הגופני של כל מטופל. הן כוללות דאגה לתנוחה נאותה במיטה, יציבה נכונה בשכיבה ובעמידה, עידוד התנועה, הגדלת טווחי תנועה, גירוי תחושתי, שמירה על טווחי תנועה וכוח שרירים והתאמת אביזרי ניידות, לפי הצורך. בנוסף למתן טיפול אישי למטופלים, תפקיד המטפל הוא להדריך את המשפחות, בדגש על המטפלים העיקריים, ולהקנות להם כלים שיאפשרו מתן סיוע למטופלים בזמן האשפוז ובבית כדי לקדם את תהליך שיקומם.
זכאות לפיזיותרפיה
על פי סל הבריאות זכאי אדם לאחר שבץ מוחי לקבל מספר טיפולי פיזיותרפיה לפי הפירוט הבא:
בשלב האקוטי והחד
ללא הגבלה בהתאם להמלצה כתובה רופא השיקום.
בשלב הכרוני (לאחר תום תהליך השיקום, כאשר המטופל/ת במצב יציב):
ישנה מכסה של 12 טיפולים בשנה. המלצה מרופא לתוספת אפשרית בהתאם למצב הרפואי. מכסה זו כוללת 12 טיפולים משולבים של פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ותקשורת קלינית, בהתאמה אישית.יש לבדוק בביטוחים הפרטיים והמשלימים בקופות אם ישנה תוספת נוספת של טיפולים בהשתתפות עצמית.
זמני המתנה לקבלת טיפול פיזיותרפיה בקהילה
- במצב דחוף (כולל כל מצב של שבץ שלאחר אשפוז אקוטי או לאחר אשפוז שיקומי) – עד 3 ימי עבודה מרגע בקשת קביעת התור.
- אם יש צורך בפיזיותרפיה בבית במצב דחוף – תוך שני ימי עבודה.
- כל מצב אחר – עד 15 ימי עבודה.
- במצב הכרוני לפיזיותרפיה בבית: עד שלושה שבועות.
- אם נאמר לכם כי זמן ההמתנה ארוך מכפי המצוין, ביכולתכם להגיש תלונה בקופה או אצל נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות. למידע נוסף קראו בדף הזכות לשיקום או סיוע משפטי בפרק ‘זכויות’.
שאלות לפיזיותרפיסט/ית
*השאלות עובדו מתוך אתר ‘מראש ומעבר’. לשאלות חשובות נוספות קראו כאן באתר מראש ומעבר.
- האם נעשו כל ההתאמות הנדרשות לאביזרי העזר?
- מתי וכיצד יש לבצע התאמות של ציוד ממשרד הבריאות (כסא, מיטה וכד’)?
- האם קיבלתי את כל ההדרכות הנחוצות? למשל בנושא מעברים: כיסא למיטה, ישיבה לעמידה, תפעול כיסא גלגלים, מעבר לרכב?
- האם קיימים חדרי כושר שיקומיים בסביבת המגורים?
- אילו תרגילים ניתן לבצע בבית? ניתן לבקש הדגמות וצילום בטלפון.
הידרותרפיה
הידרותרפיה הינה תכנית טיפולית של פיזיותרפיה בבריכה ייעודית שמטרתה לשפר את תפקוד מערכות השלד, העצב והשריר.
הטיפול עוסק בהקלה בביצוע תנועות, הפחתת ספאזם, הרפיה, הפחתת בצקות, לימוד מחדש של פונקציות, התנגדות לתנועה ללא אביזרים, העלאת הכושר הקרדיווסקולרי וכן שיפור ההרגשה והביטחון העצמיים.
בדרך-כלל, הידרותרפיה אינה מהווה תחליף לטיפול בפיזיותרפיה.
מה כלול בסל הבריאות בכל הנוגע לטיפולי הידרותרפיה?
סל הבריאות מספק 12 טיפולים משולבים בשנה, ללא תוספת מיוחדת לטיפולי הידרותרפיה. משמע, ניתן להמיר שעות טיפול אחרת, למשל טיפולי פיזיותרפיה, בשעות טיפולי הידרותרפיה.
תמיכה רגשית וטיפול פסיכותרפי
שבץ מוחי הוא אירוע פתאומי המשבש את מהלך החיים התקין של החולים, משפחותיהם וסביבתם הקרובה. ההלם והבלבול בתקופה הראשונה לאחר השבץ הוא רב. ככל שעוצמת השבץ רבה יותר, כך מתגברים המתח, תחושת החשש וחוסר האונים של החולהובני משפחתו. מצב זה יוצר לעתים תגובות משבריות כמו הלם וחרדה לגבי העתיד, אשר יכולים להתבטא בכעס ובתוקפנות כלפי הסביבה ולעיתים אף עלולים להביא לדיכאון.
תגובות אלה הן תגובות נורמליות למצב.
לכל אדם יש מטען כוחות עמו הוא מתחיל את ההתמודדות עם המשבר., לכן, יש לאפשר לכל אחד לקחת את הזמן לו הוא זקוק ואת המקום בו הוא מרגיש בנוח על מנת שיוכל לתת ביטוי לתחושותיו ולרגשותיו.
יש לציין שבמקרים מסוימים הבסיס לתחושות הדיכאון והחרדה הן על רקע של הנזק הנירולוגי שנגרם כתוצאה מהשבץ המוחי.
בכל מקרה מומלץ לשוחח עם איש מקצוע, רצוי פסיכולוג שיקומי או פסיכיאטר, לאורך תהליך ההתמודדות. אם מישהו בסביבתו הקרובה של החולה, סבור כי תגובותיו של החולה או של בן משפחה מסוים חריגות מהמקובל במשפחתו, ואינן תואמות את התנהגותו הטבעית, או שהן ממושכות, או קשות, יותר מהצפוי במיוחד מבחינת עוצמתן, מומלץ במיוחד לפנות לאיש מקצוע לצורך סיוע במציאת דרכי התמודדות נוספות עם המצב החדש.
את ההפניות לאנשי המקצוע ניתן לקבל דרך הקופה המבטחת, ולהגיע לטיפול חינם אצל אנשי מקצוע שמטפלים בקופה או לכאלו שעובדים בהסדר עם הקופה (בתשלום מסובסד), ובכל אופן אין סיבה לפנות באופן פרטי.
על-פי נהלי הקופה, אסור לה להגביל את כמות הטיפולים בניגוד להמלצת המטפל המקצועי.
לפני השחרור מאשפוז אקוטי או משיקום, רצוי לבקש שהמלצת השחרור תכלול טיפול פסיכולוגי, בכדי לקבל מהקופה מספר רב יותר של טיפולים ובזמן המתנה נמוך ככל הניתן.
שיקום מיני וטיפול זוגי
מיניות מהווה מרכיב חשוב, משמעותי ומרכזי בחיים. מעבר להנאה הפיזית, יחסי המין תורמים לחיזוק היחסים בין בני הזוג והוכחו כבר בעבר כחיוניים לשימור ושיפור הבריאות ולהשראת רוגע ושלווה. לאחר שבץ מוחי ייתכן ותהיינה בעיות בתפקוד המיני בשל סיבות שונות, לעיתים בשל חוסר נעימות/ בושה, ולעתים בשל כשל תפקודי. הפרעה זו עלולה לפגוע ביחסים בין בני הזוג בחזרה לשגרה ובאיכות חיי החולים ובני/בנות הזוג לאחר תקופת השיקום.
מכיוון שבמקרים רבים הסיבה להפרעה בתפקוד המיני אינה קשורה לפגיעה במערכת העצבים אלא לגורמים אחרים, ניתן להיעזר באנשי מקצוע ובמטפלים מיניים על מנת לבנות תכנית שיקום מסודרת אשר תחזיר למטופלים בסופו של דבר את היכולת התפקוד המיני.
גורמים לתפקוד מיני ירוד לאחר שבץ מוחי
- דיכאון וחרדה
לא פעם החזרה הביתה לאחר תקופת האשפוז והשיקום מלווה בסטרס, חרדה וחוסר עצמאות. לאחר השבץ, אנשים רבים מפחדים מאוד מפני שבץ נוסף, סובלים מחוסר ביטחון הנובע מהפגיעה המוחית והירידה בעצמאות ומפתחים לעתים קרובות דיכאון.
- הפרעה בתפקוד המוטורי
אחד המאפיינים השכיחים של שבץ מוחי הוא פגיעה בתפקוד המוטורי. בדרך כלל, מופיע שיתוק בחצי פלג גוף, אשר מגביל מאוד בתנועה ומונע אפשרות לבצע פעולות פשוטות באופן עצמאי. חולשת חצי פלג הגוף חולפת במקרים רבים עם הזמן, אך עד שהמצב נפתר חולים יחוו קושי בתנועתיות. הפגיעה המוטורית מתבטאת גם בפגיעה במוטוריקה העדינה ובקואורדינציה. במקרים אלה קשה לבני הזוג לקיים יחסי מין באופן תקין וכתוצאה התשוקה המינית שלהם יורדת באופן משמעותי.
- שימוש בתרופות
אנשים לאחר שבץ מוחי מטופלים בד”כ בתרופות שונות, ביניהן גם תרופות להורדת לחץ דם למניעת שבץ מוחי חוזר. תרופות להורדת לחץ דם הניתנות לחולים שבסיכון גורמות לירידה בתפקוד המיני ויתכן קשר בין שימוש בתרופות לאימפוטנציה.
- קשיים בשפה ובתקשורת
נפגעי שבץ מוחי רבים סובלים מהפרעות בתקשורת הבאות לידי ביטוי בקשיי דיבור והבנה. במקרים אלה, יש לקושי זה השפעה על היחסים בין בני הזוג ועל פגיעה במשיכה המינית של בני או בנות הזוג וברצון לקיים יחסי מין.
שיפור התפקוד המיני לאחר אירוע מוחי
קיימות מספר המלצות לשיפור התפקוד המיני לאחר שבץ מוחי:
- לשפר את התקשורת הבינאישית
למרות הקשיים, חשוב להקפיד על תקשורת תקינה בין בני הזוג, המסייעת לתחזוקת הקשר הזוגי ולקירוב הלבבות.
- להתייעץ עם הרופא בנוגע לשינוי תרופות
במקרים רבים ניתן להחליף מספר תרופות, על מנת להפחית את האפקט שלהן על התפקוד המיני.
- לפנות לאנשי מקצוע מומחים בתחום
שירותים בתחום הייעוץ המיני ניתנים בבתי החולים השיקומיים, על ידי קופת החולים וכן באופן פרטי.
פרטים לגבי מרפאות ייעודיות לתחום בתוך בתי חולים שיקומיים:
מרפאת שיקום מיני, בי”ח רעות: מרבית השירותים ניתנים במימון פרטי.
מנהל: פרופ’ רפי חרותי
שדרות החי”ל 2, תל אביב (יד אליהו).
03-6383680 | 03-6893712
מרפאת שיקום מיני, בי”ח שיבא (תל השומר): ניתן לקבל מימון דרך הקופות (טופס 17).
מנהל: ד”ר מנואל צווקר
בית חולים שיבא
03-5303842 | 03-5303718
מרפאת שיקום מיני, בי”ח לוינשטיין: ניתן לקבל סבסוד דרך הקופות (טופס 17).
מנהל: ד”ר שמואל שפירא
בית לוינשטיין, בניין פליישמן
09-7709104 | 09-7709034
אבחון וטיפול נוירופסיכולוגי, שיקום קוגניטיבי
פעמים רבות לשבץ מוחי יש השלכות על התנהגות הנפגעים, יכולותיהם וכישוריהם. תהליך אבחון וטיפול נוירופסיכולוגי מהווה שלב חיוני בתהליך השיקום:
אבחון נוירופסיכולוגי
אבחון נויורפסיכולוגי נעשה על-ידי פסיכולוגים שיקומיים – נויורופסיכולוגיים, ויכול לאפיין את הסיבה לפגיעה, ומסייע לנפגעי שבץ לאתר את החוזקות והיכולות שלהם, להצביע על הקשיים בהתנהגות וביכולות שנגרמו מהשבץ המוחי ועל השיקום התעסוקתי האפשרי. בעזרת האבחון ניתן להבדיל בין סימפטומים פסיכאטריים לנויורלוגיים.
בכדי למקסם את תרומת ההאבחון, מומלץ ברוב המקרים לבצעו בשלב הכרוני והיציב של השיקום, כשנה ויותר לאחר השבץ המוחי.
תהליך האבחון כולל מספר פגישות, מבחנים קוגניטיביים ואישיותיים. חוות הדעת שניתנת בו מתבססת גם על ממצאים רפואיים ומספקת המלצה להמשך השיקום המתאים.
הטיפול הנוירופסיכולוגי
טיפול נויורופסיכולוגי הוא טיפול נפשי המשלב כלים שמקורם בתחומים נויורלוגיים ובפסיכולוגיה כאחד. ההתייחסות לבעיות הרגשיות ולהתנהגויות נבחנת דרך המשקפיים הנוירולוגיות וכמובן מתוך הבנת המורכבות בנפש האדם. מתוך ההתייחסות להשלכות הפגיעה על התפקוד ועל ההתנהגות, ניתן לעבד את החוויות ולסייע בהתמודדות רגשית, התנהגותית וקוגניטיבית.
הטיפול מתבצע על-ידי פסיכולוגים שיקומיים שהוכשרו לטיפול באנשים עם פגיעות מוחיות ונוירולוגיות. במהלך הטיפול נעשה שימוש בטכניקות של אימון חשיבה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ומציאת כלים להתמודדות ביומיום.
לקבלת טיפול נוירופסיכולוגי יש לפנות לקופת החולים ולקבל הפניה מרופא/ת המשפחה (לעתים נדרש גם טופס 17). השירותים ניתנים במסגרת מכונים ויחידות פרטיים או בבתי חולים, לעתים עם סבסוד חלקי/מלא דרך הקופות. במקרים מסוימים גם המשפחה יכולה לקבל הדרכה במסגרת הטיפול.
