שיקום משבץ מוחי

שיקום רפואי הוא זכות המעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי (התשנ"ד- 1994), וסל הבריאות כולל שיקום נוירולוגי מוסדי לנפגעי שבץ מוחי (קישור  לחוק). כל אדם שרמת התפקוד ואיכות חייו שלו נפגעה כתוצאה ממחלה או אירוע זכאי לשיקום שמטרתו לעזור לאדם לשפר את רמת התפקוד ואיכות חיים שלו. תהליך השיקום יתקיים במסגרת אשפוזית או בקהילה, על פי […]

שיקום באשפוז מלא שיקום בקהילה: מסגרת אשפוז יום שיקום בקהילה : מכונים ומרפאות שיקום בקהילה : שיקום בית מוסדות שיקום לפי אזור גאוגרפי שיקום באשפוז מלא שיקום באשפוז מיועד למטופלים אשר עקב השבץ המוחי נפגע תפקודם באופן משמעותי והם אינם יכולים לחזור לביתם וזקוקים לשיקום אינטנסיבי במסגרת מרכז או מחלקת שיקום. במחלקות השיקום צוותי רפואה […]

ישנו מגוון של תחומים שיקומיים שיכולים לסייע לאחר שבץ מוחי (סוגי מקצועות השיקום): שיקום הפרעות בתקשורת ריפוי בעיסוק פיזיותרפיה הידרותרפיה תמיכה רגשית וטיפול פסיכותרפי שיקום מיני וטיפול זוגי אבחון וטיפול נוירופסיכולוגי

תהליך החזרה הביתה אינו חזרה לחיים הקודמים, אלא לתחילתם של חיים חדשים. במקרים רבים החזרה מחייבת נקיטת פעולות רבות  להתאמת הבית למצב החדש. מומלץ שעוד לפני החזרה הביתה, עוד בטרם קבלת מכתב השחרור, תתייעצו עם עו"ס המחלקה לגבי התהליך אותו יש ליישם, בדגש על הנגשת הבית וזכאות לקבלת ציוד שיקומי כדי להקל את ההסתגלות לשלב […]

משרד הבריאות אחראי לספק אביזרי עזר (מכשירי הליכה, תותבות, גפיים) וכיסא גלגלים, מיטות פאולר (מיטה סיעודית מתכווננת), מזרונים, הליכונים וכו' במידת הצורך. בנוסף, גם קופות החולים מספקות ציוד שיקומי. מי זכאי לקבלת אביזרי עזר? בעלי נכות קבועה המתגוררים בקהילה, ובחלק מן המקרים עוד לפני קבלת נכות קבועה. שיעור השתתפות משרד הבריאות בעלות המכשיר הינו 75% מן המחיר שנקבע […]

ישיבה עצמאות ותנועה ברחבי הבית רחצה הלבשה אכילה ושתייה ישיבה הישיבה המומלצת היא על כיסא יציב, או כורסה, בעלי משענת גב וידיות. הגובה המומלץ למושב הוא 45-50 ס"מ מהרצפה. כרית ישיבה (לכיסא גלגלים או בכלל) ישנם סוגי כריות ישיבה שונים ובמגוון גבהים. הכריות משמשות לא רק להגנה, אלא גם לנוחות הישיבה. יעילות הכרית מושפעת גם […]

פגיעה במוח עלולה לגרום למגוון רחב של סיבוכים המשתנה מנפגע לנפגע בהתאם למצבו. מנעד הסיבוכים תלוי במיקום הפגיעה, גודלו של האזור המוחי שנפגע ומספר אירועי השבץ המוחי הקודמים שהתרחשו בעבר, אם התרחשו. חלק מהפגיעות מאפשרות שיפור לאורך זמן באמצעות שיקום. עם זאת, חלק מהפגיעות עלולות להיות קבועות וחלקן עלולות להתפתח בשלבים מאוחרים יותר של החיים. […]

פגיעה במוח עלולה לגרום למגוון רחב של סיבוכים המשתנה מנפגע לנפגע בהתאם למצבו. מנעד הסיבוכים תלוי במיקום הפגיעה, גודלו של האזור המוחי שנפגע ומספר אירועי השבץ המוחי הקודמים שהתרחשו בעבר, אם התרחשו. חלק מהפגיעות מאפשרות שיפור לאורך זמן באמצעות שיקום. עם זאת, חלק מהפגיעות עלולות להיות קבועות וחלקן עלולות להתפתח בשלבים מאוחרים יותר של החיים. […]

בישראל, כ 20 אלף מטופלים, חווים שבץ מוחי בכל שנה. 20 אלף אנשים שרגע אחד בחיים, משנה להם את החיים לתמיד. גורמי הסיכון לשבץ מוחי הם מגוונים, אבל רובם קשורים לאורח חיים ויש לנו דרך לצמצם אותם. לשבץ מוחי השלכות רבות על החיים של מי שחווה אותו. גם מי ששרד את השבץ עומד בפני שיקום […]

הבעת רגשות היא חלק חשוב בתקשורת האנושית. איך נדע שאדם שמח? מופתע? עצוב? כועס? רק ההבעה של התחושות האלו יכולה להסביר לנו מה מרגיש מי שעומד מולנו, ולקבוע את התגובה שלנו. שתיים מההבעות הברורות והשכיחות ביותר של רגשות אנושיים הן בכי – במצב של עצב גדול, וצחוק במצב של שמחה גדולה או פשוט, כשמשהו מאוד […]

שבץ מוחי יכול לגרום להשלכות בריאותיות רבות שהמטופל צריך להתמודד איתן. אחת אחת מהן היא תופעת הספסטיות. ספסטיות היא הפרעה הפוגעת בטונוס של השרירים, המתח שלהם, ויוצרת גם כאב וגם הפרעה בתנועה. ספסטיות היא מצב כרוני, ויכולה לגרום סבל, והפרעה תפקודית קשה, עם זאת, ישנם טיפולים מסוגים שונים, שיכולים לעזור ולהקל על התופעה ולהחזיר לפחות […]

שיקום תעסוקתי ושיקום מקצועי נותנים מענה למי שנמצא בתחום גיל העבודה ויכולתו/ה להשתכר נפגעה. שיקום זה ניתן על-ידי הביטוח הלאומי (דרך אגף שיקום) או על-ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (דרך המחלקות ברשויות המקומיות).

כאשר מתרחש אירוע מוחי הוא יכול להשפיע על הכישורים הנדרשים לנהיגה עצמאית ולכן על אדם שעובר שבץ מוחי לעבור בדיקות והערכה בכדי לקבוע אם הוא כשיר  לחזור ולנהוג. לפי חוק, על הרופא המטפל מוטלת חובת דיווח לרשות הרישוי על נהגים עם מצבים בריאותיים העלולים לסכן את עצמם וזולתם. כמו כן, על כל אזרח חלה חובת […]

אדם סיעודי הוא מי שאינו יכול לבצע בכוחות עצמו פעולות שגרתיות ביומיום מבחן ADL, או בעברית מבחני תלות, הוא המבחן שבעזרתו מגדירים גופי המדינה (וחברות הביטוח) את המצב הסיעודי, מצב זה מוגדר כחוסר יכולת של האדם לבצע בכוחות עצמו חלק מהותי (לפחות 50% מהפעולה) של לכל הפחות 4 מתוך 6 הפעולות הבאות: לקום ולשבת להתלבש […]