מחלת פברי (Fabry Disease) היא מחלה תורשתית הנגרמת בשל חוסר באנזים הקרוי אלפא גלקטוזידאז A הגורם להצטברות חומר שומני–סוכרי בשם GB3 בסוגים שונים של תאים בגוף, כגון כלי דם קטנים, עצבים, כליות, תאי שריר לב ומוח, באופן שפוגע בתפקודם התקין של איברים אלה.
המחלה קשורה לליקוי בגן הנמצא על כרומוזום X, שהוא אחד מכרומוזומי המין. למרות שלנשים יש שני כרומוזומי x גם אצלם המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי
כיום ישנם טיפולים יעילים למחלת פברי ועל כן יש חשיבות גדולה להכיר את תסמיני המחלה וכך לאבחן חולים נוספים בשלבים מוקדמים. התסמינים עשויים להופיע כבר בגיל הילדות ומחמירים עם הזמן. ישנם חולים שסובלים מתסמינים רבים המערבים מערכות שונות בגוף, לעומת חולים קלים יותר שמציגים רק חלק מאותם תסמינים.
מחלת פברי היא מחלה רב-מערכתית המאופיינת בתסמינים רבים:
שבץ מוחי. אחד הסיבוכים העיקרים של פברי הם התקפים איסכמיים חולפים ושבץ מוחי שכיחים אצל גברים ונשים ועלולים להתרחש בגיל צעיר. גם אצל נשים נשאיות קיימת שכיחות גבוהה לשבץ מוחי.
כאבים. אפיזודות של כאב שורף על פי רוב בידיים ובכפות הרגליים. הכאבים יכולים להיות תופעה חולפת בלבד, או להימשך מספר שעות. לרוב הכאב יופיע אם החולה סובל מחום לאחר ביצוע פעילות גופנית, מצוקה רגשית או חשיפה לחום חיצוני או לקור. ה-תחושה דומה לכאבים נוירופתיים שמאפיינים את מחלת הסוכרת וחסינה לטיפול במשככי כאב שגרתיים. סוגים אחרים של כאב שכיחים גם כן, ומופיעים לעיתים במפרקים גדולים.
הפרעות בתפקוד הכליות. כשבשלב ראשון מופיעה הפרשת חלבון בשתן. עם הזמן הפגיעה הכלייתית עלולה להחמיר עד למצבים של אי ספיקת כליות מתקדמת ואף כשל כלייתי המצריך טיפול בדיאליזה והשתלת כליה.
נגעים עוריים. נגעי עור בצבעי אדום-שחור שנגרמים בשל הצטברות החומר GB3 בדפנות כלי דם קטנים ומופיעים במיוחד באזור החלציים, ומתרבים עם הזמן.
חוסר זיעה שעשוי להוביל לעלייה בחום הגוף ולקושי בביצוע פעילות גופנית.
אי סבילות לחום.
סיבוכים במערכת העיכול. כאבי בטן ממושכים ולעיתים תכופות סימני צרבת (רפלוקס) – אי נוחות של זרם חוזר מהקיבה לוושט שלעיתים יופיעו גם בליווי בחילות והקאות. תסמינים שאינם מגיבים היטב לטיפול בתרופות נוגדות עוויתות שגרתיות, תרופות סותרות חומציות או תרופות נוגדות שלשולים.
תסמינים לבביים. הפרעות בקצב לב והפרעות במערכת ההולכה הלבבית שלעיתים קרובות יוצרים תסמינים מוקדמים בעשור השני של החיים. כמו כן, המחלה גם גורמת לגדילת יתר מתקדמת של החדר השמאלי בלב שעלולה להחמיר במצב של יתר לחץ דם עורקי.
הפרעות ראייה. שינויים במבנה הקרנית שניתנים לאבחון בבדיקת ראייה במנורת סדק וכן ערפול ראייה.
טנטון. צלילים באוזניים וירידה בשמיעה.
עייפות כרונית ומצוקה נפשית. דיכאון מתפתח בקרב כמחצית מהמאובחנים עם פברי וכן ירידה ביכולות קשב ובמהירות עיבוד מידע.
השכיחות של מחלת פברי
שכיחות המחלה נאמדת במקרה אחד לכל 80,000 לידות והיא עלולה גם להופיע בגילים מאוחרים, אינה שכיחה יותר בעדות או בעמים מסוימים, ופוגעת בכל האוכלוסיות. לפי הערכות ישנם בישראל כ-200 חולים שסובלים מהמחלה, אם כי עד היום אובחנו כ-45 חולים בלבד ומוערך כי ישנם רבים שאינם מאובחנים.
אבחון מחלת פברי
היות והמחלה מאופיינת בטווח תסמינים נרחב ומגוון, כשקיים שוני בתסמינים בין משפחות שונות שבהן המחלה מועברת בתורשה – לעתים קשה מאוד לאתרה ותהליך האבחון עשוי לארוך זמן רב.
אבחון המחלה בקרב גברים נעשה על ידי בדיקה לרמת האנזים בדם, כאשר רמות נמוכות עשויות להעיד על הימצאות המחלה. בדיקת רמת האנזים אינה מדויקת לאבחנת המחלה בנשים, ויש צורך בדרך כלל בריצוף של הגן המקודד לאנזים אלפא גלקטוזידאז A.
תהליך האבחון כולל אבחנה מבדלת למצבים רפואיים שעשויים להוביל לתסמינים דומים, לרבות כאבי גדילה בקרב ילדים, כאבים על רקע דלקת מפרקים שגרונית וטרשת נפוצה.
החולים מופנים לרוב לבדיקת הדמיה מסוג MRI ולרוב יזוהו אצלם שינויים בהרכב החומר הלבן במוח. מחלת החומר הלבן, ביטוי אופייני של כלי דם בעלי קוטר קטן, מתחילה בחולי פברי בגיל צעיר יותר בהשוואה לחולים במחלות אחרות.
הטיפול הרפואי
מחלת פברי היא מחלה רב-מערכתית הדורשת גישה מקיפה לטיפול. ההמלצה הרפואית היא להתחיל בטיפול התרופתי מוקדם ככל האפשר כדי למנוע סיבוכים ונזקים בלתי הפיכים לרקמות הגוף. ההתקדמות החשובה ביותר בטיפול במחלת פברי היא הנהגת הטיפול באנזים חלופי (Enzyme Replacement Therapy ובקיצור ERT) שמסייע למצבם של החולים ועשוי למנוע הידרדרות בלתי הפיכה ברקמות הגוף.
במסגרת זו פותחו שני תכשירים: ‘רפלגל’ (Replagal) ו-‘פברזיים’ (Fabrazyme). מחקרים שונים הראו ששתי התרופות יעילות לשמירת התפקוד הכלייתי, להפחתת כאבים, ולשיפור בריאות הלב.
שני הטיפולים ניתנים בעירוי במרפאה פעם בשבועיים, כאשר תרופת הפברזיים ניתנת למשך של כ-3 שעות והתרופה רפלגל ניתנת למשך של 40 דקות.
גישה טיפולית חלופית הינה טיפול “בעיכוב המצע”, בתרופה אחת המשווקת בישראל “גלפולד” המתאימה רק למוטציות מיוחדות של המחלה בלבד
קיימת אפשרות לביצוע מיון גנטי טרום השרשתי (PGD) במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית כדי לבחור בעוברים שאינם נושאים מוטציה בגן המקודד לאנזים אלפא גלקטוזידאז ולמנוע את העברת המחלה בין הדורות.
מאחר ומחלת פברי פרוגרסיבית ומתקדמת בהדרגה, המאובחנים בה נדרשים להקפיד על אורח חיים שכולל בדיקות מעקב רפואיות תקופתיות רבות, ובכללן בדיקות דם ושתן כלליות ולתפקודי הכליות; בדיקות דם לתפקוד בלוטת התריס; אק”ג; אקו לב; MRI מוח; C.T ראש; ובדיקות שמיעה וראייה.
לעוד פרטים, מוזמנים להכנס לאתר חברת טקדה ישראל
