שיקום רפואי הוא זכות המעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי (התשנ”ד- 1994), וסל הבריאות כולל שיקום נוירולוגי מוסדי לנפגעי שבץ מוחי (קישור  לחוק).

כל אדם שרמת התפקוד ואיכות חייו שלו נפגעה כתוצאה ממחלה או אירוע זכאי לשיקום שמטרתו לעזור לאדם לשפר את רמת התפקוד ואיכות חיים שלו.

תהליך השיקום יתקיים במסגרת אשפוזית או בקהילה, על פי צורכי המטופל,  שיקבעו ע”י רופא השיקום.  במקביל לתהליך השיקום, היו מוכנים להתחיל את ההכנות לחזרה הביתה.

אין שבץ מוחי אחד דומה לשבץ אחר. הנזקים הנוירולוגים והשפעתם על תפקוד האדם עשויים להיות שונים לחלוטין, ולכן הליך השיקום, תכנית הטיפולים ומשכה ישתנו מאדם לאדם.

שיקום הוא תהליך טיפולי מערכתי הניתן למטופל במסגרת תוכנית שיקום אחידה בניהולו של רופא מומחה לשיקום, על ידי צוות רב מקצועי המורכב בד”כ מאנשי מקצוע מתחומי הפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה שיקומית, עבודה סוציאלית והסיעוד.

את התרומה הגדולה ביותר מהתהליך השיקומי, יקבל המטופל בחודשים הראשונים לאחר האירוע המוחי. בתקופה זו הגוף ומנגנוניו מאפשרים החלמה ספונטנית, שמופעלת ומקודמת ע”י תהליכי שיקום פעילים. עם זאת, תהליך ההחלמה התפקודית יכול להימשך עד שנים רבות לאחר האירוע, לאורך חיי האדם, לאחר השחרור מהשיקום האשפוזי, והוא תוצאה של חיפוש מתמיד אחר שיטות חלופיות טובות יותר להתגבר על המוגבלות. 

חשוב לדעת: גם לאחר שמסתיים תהליך השיקום והחזרה לבית ולקהילה, במידה וחלה ירידה באופן התפקוד, רשאי כל האדם לפנות לרופא המשפחה לקבלת הפניה למרפאה שיקומית בקהילה לקבלת הערכה שיקומית. במידת הצורך תיקבע תכנית שיקומית מותאמת לצרכי האדם.

תפקיד נוסף של התהליך השיקומי הוא למנוע עד כמה שאפשר סיבוכים מיידים ומאוחרים, ללמד את המטופל ובני משפחתו כיצד להתמודד עם הנכות והמוגבלות החדשה וללמוד כיצד לנצל בצורה המיטבית ביותר את התפקודים שלא נפגעו.

מה כולל תהליך השיקום?

• לקראת השחרור מהאישפוז האקוטי, תערך הערכה תפקודית למטופל. הערכה זו תקבע אם המשך הטיפול יהיה בשיקום, או במחלקה סיעודית. במקרה של החלטה על המשך שיקום, תקבע תוכנית שיקומית מותאמת למטופל ותתקבל המלצה על מסגרת השיקום המתאימה – אשפוז, קהילה, או בית. 

על המסגרות, על הזכאות לכל אחת מהן והתנאים לקבלתן, תוכלו לקרוא בפירוט כאן:

• שיקום באשפוז מלא
• שיקום בקהילה מסגרת אשפוז יום
• שיקום בקהילה : מכונים ומרפאות
• שיקום בקהילה : שיקום בית

הערכה תפקודית חייבת להיעשות על ידי רופא שיקום או רופא גריאטרי, למטופלים מעבר לגיל 65 ובהתייעצות עם איש צוות מקצועי ממקצועות הבריאות (עו”ס, פיזיותרפיסט וכו’) לפני השחרור מהאישפוז האקוטי. חשוב מאוד שלא להתפשר ולהסכים להמלצה והערכה של רופא נוירולוג או פנימאי, שכן אלו אינם מומחים בתחום השיקום, ואינם יודעים לפרט את ההמלצות הנדרשות. 

ההמלצות בהערכה התפקודית  מחייבות את הגורם המבטח (קופת החולים) , אשר חייב לאשר את המלצת השיקום, ואינו מחויב לאשר או לספק מה שאינו רשום בהמלצה זו, ועל-כן חשיבותה הרבה של המלצת שיקום מפורטת, בהירה ושאינה ניתנת לפרשנות. 

• במקביל להמלצות השיקום, מחויב בית החולים במתן סיוע במימוש הזכויות הרפואיות והכלכליות מול המוסד לביטוח לאומי והשירותים השונים.  חובת בית החולים ליידע את המטופל ואת בני משפחתו בכל זכויותיו לגבי טיפול ושיקום והכנה לקראת שחרור מאשפוז, כולל פירוט כל סוגי השיקום שיכולים להתאים לו. 
• עם המעבר למסגרת השיקום מתחיל ביצוע התוכנית על ידי צוות רב מקצועי, על פי סוגי הטיפולים שנקבעו, והזמן שהוקצב לשיקום.

• במהלך השיקום יקבל המטופל ייעוץ ותמיכה להקלת שלב החזרה לבית ולקהילה. 
• לקראת השחרור מהשיקום תתבצע הערכה מסכמת של תפקוד האדם, במטרה לקבוע את יכולתו להסתגל למסגרת הביתית, ויינתנו המלצות להתאמת הבית לצרכיו ולתפקודו.
• מהאשפוז השיקומי עובר לרוב המטופל להשלמת תהליך השיקום במסגרות כמו, אשפוז יום או טיפול במכונים. החלק הזה של התהליך מוגדר כ-3 חודשים על פי סל הבריאות ומבוצע על פי תכנית שיקומית מותאמת אישית.
• לאחרי סיום שלב השלמת תהליך השיקום, המטופל משנה את הגדרתו והופך להיות “חולה כרוני”. כחולה כרוני, זכאי המטופל לתוכנית טיפולים לשימור הישגי השיקום אשר ניתנים על ידי הקופה בקהילה, וכולל מספר טיפולים מוגבל לשנה, בכל אחד מתחומי השיקום – טיפול בדיבור, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה.

שימו לב: בכל סיום שלב בתהליך ההחלמה והשיקום יש לאסוף ולשמור על סיכומי הטיפול והשיקום וההמלצות הלאה. מסמכים חשובים אלו יהיו בסיס להחלטות בעתיד. הכינו תיק מסודר של כל החומר הרפואי.

בסיום הטיפול השיקומי יקבל המטופל סיכום הכולל

• ·       מצב רפואי – אבחנות, טיפולים והמלצות לטיפול מניעתי
• ·       ציון מצב תפקודי – הערכה רב מקצועית של מצב קוגניטיבי, מוטורי וכו’
• ·       המלצות לגבי המשך שיקום בקהילה
• ·       לאחר 6 חודשים יעריך רופא המשפחה את התפקוד של המטופל בהתייעצות עם צוות שיקומי
• לחוזר מנכ”ל משרד הבריאות “אמות מידה למתן טיפול שיקומי בקשישים” לחצו כאן.
• לפי סעיף 7.6 בחוזר, יש לתעדף שיקום מוסדי לאוכלוסייה מבוגרת במקרי שבץ מוחי שאינו קל.

איך ניתן לערער על החלטת המבטח (קופת החולים) לשיקום?  

ניתן להגיש קובלנה לנציבת קבילות הציבור של משרד הבריאות.

במקרים בהם קופת החולים אינה מאשרת או מיישמת את ההמלצה לשיקום, או שמסיבה כל שהיא לא קיבלתם הערכה תפקודית מפורטת, ויש חילוקי דעות לגבי השיקום הדרוש עם קופת החולים, ניתן לפנות לנציבות קבילות הציבור של הקופה בקישורים הבאים:

• כללית
• מכבי
• מאוחדת
• לאומית

או במידת הצורך להגיש קובלנה לנציבת קבילות במשרד הבריאות.

פרטים נוספים על התנאים להגשת ערעור באתר משרד הבריאות קראו – כאן כמו כן, הגשת התביעה נעשית באופן מקוון כאן.

כמו-כן, ניתן  להתייעץ עם עמותת נאמן, נפגעי אירוע מוחי לחצו כאן לאתר העמותה.

ועם האגודה לזכויות החולה, לחצו כאן לאתר האגודה ולהוסיף אותם בהעתקי מכתבי הפניה.

ניתן לקרוא עוד בעמוד רשלנות רפואית והגשת קובלנה.

חשוב לדעת: 

• מחסור במיטות שיקום ברחבי הארץ בעיקר בפריפריה מביאים לעיתים את הגורמים המבטחים לשחרר הביתה ולקהילה מטופלים לאחר שבץ מוחי מוקדם מידי ולפני שמוצא הפוטנציאל השיקומי. אם המשפחה סבורה שיש עדין צורך בהמשך תהליך השיקום של המטופל, באפשרותה להביא חוות דעת נוספת של מומחה שיקום ולערער על ההחלטה. 
• השירות הסוציאלי בבית החולים חייב להדריך את המשפחה כיצד להכין את הבית ואת הטיפול במטופל זמן מתאים לפני השחרור הביתה. במידה ויש צורך בפסק זמן נוסף רצוי לבקש הארכת זמן באשפוז.
• במידת הצורך, כדאי להגיש את הבקשה לקבלת היתר למטפל זר בהקדם ולא לחכות לשלב השחרור. עדיך להכין את הממסכים ולהגיש את הבקשה בטרם עת מאשר מאוחר מידי כדי לא לעקב את החזרה הביתה.

# לפעמים ניתן לקבל החזרים על טיפולים שיקומיים דרך הביטוחים הפרטיים, ולכן חשוב לבדוק אם ישנם ביטוחים כאלו מהן הזכאויות הקיימות.