fbpx

הטיפול בבית חולים בשבץ מוחי חד

עם הגעתכם למרכז לרפואה דחופה/חדר המיון תערך בדיקת רופאים (רצוי לבקש שיגיע גם נוירולוג). אם קיים חשד לשבץ מוח יש צורך בבדיקת CT. מטרת ה-CT לאשש את האבחנה של שבץ מוח ולהבדיל בין סוג איסכמי להמורגי.

בהמשך – במידה ומדובר בשבץ מוחי הגורם לחוסר נוירולוגי משמעותי, ולא באירוע קטן או חולף, יוחלט על הטיפול המתאים, בכפוף לזמן שחלף מרגע הופעת תסמיני השבץ המוחי.

טיפולים בשעות הראשונות לאחר שבץ מוחי איסכמי (חסימתי)

טיפול תוך ורידי להמסת קריש בכלי דם למוח בתרופה  tPA

 Tissue plasminogen activator TPA – מסייע בפירוק קריש דם. מותר לתת טיפול זה רק במהלך ארבע וחצי השעות הראשונות מתחילת התסמינים של השבץ המוחי, ולאחר שנשלל דימום במוח באמצעות בדיקת CT. טיפול זה דורש אשפוז במחלקה נוירולוגית והשגחה רפואית. הטיפול מפחית באופן משמעותי את הסיכוי למוגבלות ונכות אצל אלה שעברו שבץ מוחי. אסור לתת את התרופה מעבר לחלון הזמנים שכן במקרה זה היא עלולה להעלות את הסיכון לדימום תוך מוחי.

התרופה ממיסה את קריש הדם ומשיבה את זרימת הדם התקינה לאזור החסימה במוח. כך היא מורידה באופן משמעותי ביותר את שיעור התמותה והנכות כתוצאה מהאירוע. 

tPA כלולה בסל הבריאות הממלכתי לכל נפגע שבץ מוחי שנמצא מתאים לה. התרופה ניתנת לפי קריטריונים ברורים ורק לחולים העומדים בהם. היא זמינה בכל המרכזים הרפואיים בישראל המפעילים חדרי מיון לפינוי נפגעים בשעת חירום.

צנתור מוח

צנתור מוח הינו טיפול באמצעות צנתור לכלי הדם במוח ומטרתו לשלוף את קריש הדם החוסם כלי דם גדול במוח. טיפול זה נקרא טרומבקטומיה (Endovascular Thrombectomy) . הטיפול יעיל אם הוא ניתן עד  8-6 שעות מהופעת תסמיני השבץ המוחי האיסכמי, ובמצבים רפואיים מסוימים אף ניתן להאריך את חלון הזמן הזה עד 24 שעות. הטיפול ניתן רק בבתי חולים מרכזיים שבהם קיים צוות מיומן בטיפול זה.

במסגרת ההליך מוחדר לחולה צנתר – מעין צינורית דקה – לעורק באזור המפשעה, ומשם הוא מועבר דרך אבי העורקים כלפי מעלה אל העורק החסום במוח, תחת שיקוף. קיימות שיטות שונות לשליפת הקריש מתוך כלי הדם במוח, והבחירה בשיטה כזו או אחרת משתנה בין מקרה למקרה. הפעולה מבוצעת לעיתים בהרדמה כללית, ואורכת לרוב שעה עד שלוש שעות.

כיום הטיפול הצנתורי לנפגעי שבץ מוחי ניתן רק לנפגעי שבץ עם חסימת כלי דם גדולה למוח, לעתים בשילוב עם tPA ולעתים ללא.

צנתור מוח מבוצע לפי קריטריונים ידועים וברורים. אמצעי הדמיה מתוחכמים יכולים להראות האם רקמת המוח בת הצלה ואם ניתן לצנתר. צנתור מבוצע כאשר הסיכויים לשקם את פעילות המוח גבוהים. 

טיפול בשבץ דימומי (המורגי)

שבץ דימומי (המורגי (Hemorrhagic)) מהווה כ-10% ממקרי השבץ בכלל, והוא נגרם מקרע בכלי דם והתפתחות דימום תוך מוחי. הטיפול בו מורכב, כשבשלב הראשון מחפשים הרופאים את מקור הדימום במוח, במטרה לשלוט בו.

שלא כבשבץ מוח חסימתי, אין טיפול ייחודי בדימום תוך מוחי. עד כה לא הוכח שטיפול כירורגי כלשהו אכן מועיל למזעור נזק מוחי. הטיפול העיקרי כיום הוא הורדת לחץ הדם כדי למנוע את התפשטות הדימום. לעתים יש צורך בניתוח נוירו-ראש דחוף להורדת הלחץ הפוגע ברקמה מוחית.

שיעור התמותה מדימום תוך-מוחי נרחב הוא גבוה.

מטופלים שנוטלים בקביעות תרופות נוגדות קרישה או מדללי דם שפיתחו שבץ המורגי- יתבקשו להפסיק את השימוש בתרופות אלה.

במקרה שנמצא כי לחץ דם גבוה הוא הגורם לקרע בכלי הדם שהוביל לדימום תוך מוחי – יותאמו למטופלים תרופות להורדת לחץ דם לצורך מניעה שניונית של הדימום.

טיפול שמרני

כאשר פינוי המטופל לבית חולים נעשה באיחור, וכבר לא ניתן לטפל באמצעות tPA או צנתור, או במקרים של אירוע מוחי חולף (TIA, Transient Ischemic Attack), מותאם לנפגע השבץ טיפול שמרני, הכולל מתן תרופות לאיזון לחץ הדם ונוגדי צימות טסיות (כאספירין או קלופידורל (פלויקס)) במטרה למנוע סיבוכים והישנות של האירוע.

דילוג לתוכן