עובדות ומספרים – יום המודעות 2014

האם נכון כי שבץ גורם ליותר משישה מיליון מקרי מוות בשנה?

תשובה:

כן. על פי ארגון הבריאות העולמי ומומחים מובילים אחרים בתחום השבץ, גורם השבץ ל-6.2 מיליון מקרי מוות בכל שנה. על פי ההערכה, 17.3 מיליון בני אדם מתו ממחלות לב וכלי דם ב-2008, כלומר 30% מכל מקרי המוות בעולם. מתוכם נגרמו על פי ההערכה 7.3 מקרי מוות ממחלות לב כליליות ו-6.2 מיליון משבץ.

האם נכון כי שבץ הורג יותר אנשים בכל שנה מאשר איידס, שחפת ומלריה ביחד?

תשובה:

כן. (1) ב-2008 הסתכמו מקרי המוות כתוצאה מאיידס ב-2.0 מיליון (1.7 עד 2.4 מיליון); (2) 1.8 מיליון בני אדם מתו משחפת ב-2008, לרבות 500,000 אנשים עם HIV; (3) ב-2006 היו 247 מיליון מקרי מלריה שגרמו לכמעט מיליון מקרי מוות, בעיקר בקרב ילדים באפריקה.

על פי ארגון הבריאות העולמי ומומחים מובילים אחרים בנושא השבץ, נגרמים בכל שנה 6.2 מיליון מקרי מוות כתוצאה משבץ.

האם נכון כי שבץ פוגע גם בילדים?

תשובה:

כן. שבץ פוגע גם בילדים, לרבות תינוקות שרק נולדו. למידע נוסף בקרו באתרי הארגונים להלן המשתייכים לארגון השבץ העולמי:

  1.  האגודה האמריקאית לשבץ 
  2. המוסד הארצי לשבץ באוסטרליה
  3. האגודה לשבץ בבריטניה

שאלה: האם נכון כי מרבית מקרי השבץ אינם גורמים לכאב?

תשובה:

כן. מרבית מקרי השבץ אינם גורמים לכאב. שמונים אחוזים ממקרי השבץ נגרמים על ידי קריש דם במוח ובדרך כלל אינם כואבים, אם כי אין הדבר נכון תמיד. השבץ קוטע את זרימת החמצן לחלק מהמוח. תאי המוח מתחילים למות, אך בדרך כלל הדבר אינו גורם לכאב. אל תתעלמו מהתסמינים רק בגלל שהם אינם כואבים. רק 20% ממקרי השבץ נגרמים על ידי דימום בתוך המוח, וסוג זה של שבץ הוא בדרך כלל מכאיב מאד.

האם נכון כי בקנה מידה גלובלי, שבץ הורג אדם בכל 10 שניות?

תשובה:

כן. בראייה עולמית, ההערכה היא כי שישה אנשים מתים משבץ בכל 60 שניות.

האם נכון כי אחת לשתי שניות מישהו לוקה בשבץ במקום כלשהו בעולם?

תשובה:

כן. על פי ההערכה מתרחשים 30 מקרי שבץ בעולם בכל 60 שניות. רובם מכונים מקרי שבץ "שקטים". זהו סוג השבץ הנפוץ ביותר. המילה "שקט" מטעה. כאשר אנשים שעברו אוטם "שקט" נבדקים, מתגלים אצלם חוסרים נוירו-פסיכולוגיים ונוירולוגיים קלים. מאמר שנכתב בעקבות מחקר פרמינגהאם מעלה את ההשערה כי 1 מתוך 10 בני אדם שלא עברו שבץ וחיים בקהילה, בגיל ממוצע של 62 פלוס/מינוס 9 שנים, עברו שבץ "שקט". אם מתעלמים מהם, מקרי שבץ קטנים עלולים לגרום לצרות גדולות. שבץ תת-קליני אחד מגביר את הסיכויים למקרי שבץ נוספים, לרבות שבץ קליני ו/או דמנציה. יתכן כי השילוב של מקרי שבץ תת-קליניים ופגיעות אלצהיימר תת-קליניות מהווה רקע לקשר בין שבץ לבין דמנטיה, בהינתן כי הסיכון לחוות אחד מהם או את שניהם במהלך החיים הוא אחד לשלושה.

עובדות ומספרים

האם נכון כי 80% מכל האנשים שעברו שבץ חיים כיום בארצות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית?

תשובה:

כן. מקרי השבץ משפיעים כיום באופן בלתי פרופורציונלי על אנשים החיים בארצות עניות במשאבים. בשנים 2000 עד 2008, שכיחותם הכוללת של מקרי שבץ בארצות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית עלתה ב-20% על שכיחותם בארצות בעלות הכנסה גבוהה.

האם נכון כי שכיחות השבץ עולה, וכי הדבר קורה באופן בלתי פרופורציונלי בארצות בעלות משאבים מוגבלים שבהן המודעות למניעה, טיפול ותמיכה היא הנמוכה ביותר?

תשובה:

כן. כיום, שני שלישים מכל בני האדם שעברו שבץ חיים בארצות מתפתחות שבהן מערכות הבריאות מנוצלות כבר עד תום.

האם נכון כי שבץ הוא סיבת המוות המדורגת במקום השני בקרב אנשים מעל גיל 60?

תשובה:

כן. על פי ארגון הבריאות העולמי, שבץ מדורג כסיבת המוות השכיחה ביותר בקרב אנשים מעל גיל 60, ובמקום החמישי בגילאים 15 עד 59.

האם נכון כי מרבית האנשים אינם מזהים את התסמינים הראשונים של השבץ?

תשובה:

נכון. כ-70% מהמטופלים אינם מזהים נכון שבץ חולף או שבץ קל שהם עוברים, 30% דוחים את הפניה לטיפול רפואי ביותר מ-24 שעות ללא קשר לגיל, מין, מעמד חברתי או השכלה, וכ-30% ממקרי השבץ החוזרים המוקדמים קורים לפני פניה לטיפול. ללא חינוך יעיל יותר של הציבור בכל הקבוצות הדמוגרפיות, לא ניתן יהיה לממש את הפוטנציאל המלא של המניעה האקוטית.

האם נכון כי לחץ דם גבוה הוא גורם הסיכון המוביל לשבץ?

תשובה:

כן. חשוב מאד לברר אם אתם מצויים בסיכון עקב לחץ דם גבוה, סכרת או כולסטרול גבוה בדם.

האם נכון כי שבץ הוא גורם מוביל למוגבלות בכל העולם?

תשובה:

כן. שבץ הוא גורם מוביל למוגבלות בכל העולם.

על פי כתב העת לנסט מ-28 בנובמבר 2009, שבץ מדורג במקום השני מתוך הסיבות למוגבלות בארצות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. דמנציה הוא הגורם מס' 1. יחד דמנציה ושבץ מהווים את הסיבה לשליש ממקרי המוגבלות לטווח ארוך בעולם. "נטל המחלות העולמי" של ארגון הבריאות העולמי (עודכן ב-2004 ופורסם מחדש ב-2008) מספק גם נתונים בנוגע למוגבלויות הנובעות משבץ (מוגבלויות בינוניות וחמורות) ברחבי העולם.

מקורות:

  • דו"ח מצב בינלאומי בנוגע למחלות שאינן מדבקות לשנת 2010. ג'נבה, ארגון הבריאות העולמי, 2011.
  • האטלס הבינלאומי בנוגע למניעה ושליטה במחלות לב וכלי דם. ג'נבה, ארגון הבריאות העולמי, 2011.
  • גיליון עובדות מס' 317 של ארגון הבריאות העולמי בנוגע למחלות לב וכלי דם. עודכן במרץ 2013.
  • ארגון הבריאות העולמי (2005). מניעת מחלות כרוניות: השקעה חיונית. ג'נבה, ארגון הבריאות העולמי.
  • טרולסן ט., הושמן פ.ו., בוניטה ר. ואחרים (2007). שיטה תקנית לפיתוח רשימות מטופלים שלקו בשבץ בארצות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית: ניסיון מתוך מחקר היתכנות בנוגע לגישה מדורגת למעקב אחר מקרי שבץ (STEPS Stroke). כתב העת לנסט נוירולוגיה, 6, 134 עד 139.
  •  פייגין ב.ל., פורוזנפר מ.ה. ואחרים – הנטל העולמי והאזורי של השבץ בשנים 1990 עד 2010: ממצאים מתוך מחקר הנטל העולמי של מחלות 2010. כתב העת לנסט, פרסום מקוון מוקדם, 24 אוקטובר 2013. Doi:10.1016/S0140-6736(13)61953-4.
  • http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs317/en/
  •  עדכון בנוגע למגיפת האיידס – 2009. ג'נבה: UNAIDS/WHO
  • ארגון הבריאות העולמי, גיליון עובדות מס' 94 בנוגע למלריה, עודכן בינואר 2009.
  • השותפות בנוגע לשחפת של WHO/Stop. עודכן ב-2009. עובדות בנוגע לשחפת. www.who.int/tb
  • אוניברסיטת וירג'יניה (ארה"ב) בנוגע למערכות בריאות 
  • דו"ח הבריאות העולמי לשנת 207. ג'נבה: ארגון הבריאות העולמי.

  • סטטיסטיקות בינלאומיות בנוגע למחלות לב וכלי דם (עדכון משנת 2007). פרסום של אגודת הלב האמריקאית.

  • דאס ר.ר., סשאדרי ס., בייסר א.ס., קלי-הייס מ., או ר., הימלי ג.ג., קאסה ס.ס., בנג'מין א.ג., פולאק ג.פ., אודונל ס.ג., יושיטה מ., דגוסטינו ר.ב., דקרלי ס., וולף פ.א. – שכיחות וקורלציות של מקרי אוטם מוחי שקט במחקר פרמינגהאם אופספרינג. שבץ. 2008; 39: ממתין לפרסום. פרסום אינטרנטי לפני ההדפסה – 26 ביוני 2008. DOI: 10.1161/STROKEAHA.108.516575.

  • ורמיר ס.א., לונגסטרט ו.ט. הבן, קודסטאל פ.ג. – מקרי אוטם מוחי שקט: סקירה שיטתית. לנסט נוירולוגיה 2007; 6: עמ' 611 עד 619. [CrossRef][Medline]  [הזמנת המאמר דרך Infotrieve] (>נדרשת הרשמה וחיבור.)

  •  יאקסוהיג'י י., נישיאמה מ., יאקושיג'י ס., הירוצו ט., אוצ'ינו א., נקג'ימה ג., אריגוץ' מ., נאנרי י., הארה מ., הוריקאווה א., קורודה י. – מיקרו דימומים במוח ותפקוד קוגנטיבי גלובלי במבוגרים ללא הפרעה נוירולוגית. שבץ. 2008; 39: ממתין לפרסום.

  • שהדרי ס., בייסר א., קלי-הייס מ., קאסה ס.ס., או ר., קאנל ו.ב., וולף פ.א. – הסיכון לשבץ לאורך החיים: הערכות מתוך מחקר פרמינגהאם. שבץ. 2006; 37: עמ' 345 עד 350.

  • מקיי ג. + מנסה ג. (2004). אטלס בנושא מחלות לב ושבץ. ג'נבה: ארגון הבריאות העולמי.
  • צ'נדטבה א., לסרסון ד.ס. ואחרים (יוני 2010). מחקר מבוסס אוכלוסיה בנוגע להתנהגות מיד לאחר שבץ איסכמי חולף ושבץ קל ב-1000 מטופלים רצופים: לקחים לחינוך הציבור. שבץ, 41, עמ' 1108 עד 1114.
  • הכרזת הלסינגבורג 2006 בנוגע לאסטרטגיות של האיחוד האירופי בהקשר לשבץ (בעריכת ט. ג'לסטרום, ב. נורבינג, א. שאצ'קוט). קופנהגן: ארגון הבריאות העולמי. נורבינג ב. (2003). פרוגנוזה לטווח הארוך לאחר אוטם לקונרי. לנסט נוירולוגיה, 2 (4), עמ' 238 עד 245.