עוד בבית החולים

תהליך השיקום מתחיל מרגע הקבלה למחלקה בבית החולים הכללי, אם כי במהלך השעות הראשונות ההתערבות תהיה זהירה מאד, כל עוד המצב הרפואי אינו יציב. לא בכל בתי החולים הכלליים הטיפול השיקומי זהה וממוקד, אם כי עם הזמן מכירים במערכת הרפואה בצורך לתת מענה לתחום השיקומי כבר בשלב הראשוני של המחלה.

לאחר תקופת אשפוז והתייצבות החולה, אפשר יהיה לבצע הערכה לגבי מידת הנחיצות להעברתו אל מסגרת שיקומית – בית חולים שיקומי, שיקום בקהילה או מסגרות אחרות. המטופל ומשפחתו יוכנו לקראת שחרורו מבית החולים הכללי וחזרתו הביתה או המעבר אל בית חולים שיקומי או מסגרת שיקומית בקהילה. על הצוות הרפואי לתת לחולה ולבני המשפחה את תכנית השיקום בכתב, לפני השחרור מבית החולים.

במידה ומגבלת התפקוד קלה, ניתן לשקול שיקום במסגרת מרפאות יום של קופות החולים או במסגרת ביתית בעזרת שירותים קהילתיים, ובתנאי שהתנאים בבית נוחים ומתאימים לשיקום. כמו כן נלקחים בחשבון יכולת בני הזוג להתמסר לטיפול, רמת התפקוד הקודמת ומצבו הרגשי – שכלי של המטופל.

במידה ומגבלת התפקוד בינונית או קשה, המסגרת השיקומית המתאימה הנה אשפוז במחלקה שיקומית,  לתקופה ממוצעת של מספר שבועות, ממנה יחזור המטופל לביתו בסופו של דבר.

יוצאים מבית החולים

יוצאים מבית החולים | Shtterstock

חשוב לעיין בחוזר משרד הבריאות  "אמות מידה למתן טיפול שיקומי לקשישים" המפרט את כלל הנהלים בנוגע לשיקום, והקריטריונים להפניה לטיפול שיקומי במסגרת אשפוז על מנת שתוכלו למצות את זכויותיכם לבחור את המסגרת השיקומית המתאימה.

על פי נוהל משרד הבריאות, ההחלטה על תכנית המשך השיקום הינה על פי שיקולו המקצועי של הרופא השיקומי או הגריאטרי ולא של בקר הקופה. לשיקום זכאים גם חולים הזקוקים לזונדה או מעוכבי דריכה וזאת על פי שיקול הצוות הרפואי.

לעתים, מתבצעת ההחלטה על המשך שיקום ע"י צוות ביה"ח הכללי שאינו כולל רופא שיקומי, ומכאן נובעות באופן טבעי טעויות בזיהוי הסיכוי להמשך השיקום. עובדה זו יוצרת מתח, כאשר למשפחה נראה כי אין התאמה בין פוטנציאל השיקום למסגרת שנקבעה לשיקומו. איכות השיקום מותנית לעתים גם בנוחות ההגעה של המשפחה לביקורים תכופים, והמיקום הגאוגרפי של המסגרת השיקומית, ראוי שיילקח בשיקולי האחות המקשרת של קופת החולים בעת הדיון.

לחצו כאן לעיון בנוהל